Loecsen — apprentissage des langues en ligne
חזור
מדריך השיטה

למד שפה סופר-זיכרון של ⁦Loecsen⁩

סופר-זיכרון גורם לך ללמוד ביטויים שימושיים, לשלוף אותם באופן פעיל ולעבוד מחדש קודם על אלה שעדיין נתקעים.

כבר יותר מעשרים שנה הניסיון האנושי מעצב את התכנים ואת השיטה שלנו. הטכנולוגיה מאפשרת אחר כך להתאים את ההתקדמות לכל אדם.

לוגו ועולם הלמידה של ⁦Loecsen⁩
למה השיטה הזו?

ללמוד שפה,
גם כשמפקפקים בעצמם או שאין זמן.

שיטת ⁦Loecsen⁩ תוכננה כדי לעזור למי שמתקשה ללמוד שפה או דוחה את הרגע להתחיל מחוסר זמן.

התקדמות שאפשר לראות כבר מהמפגש הראשון.

מהרגעים הראשונים מקשיבים, מבינים, חוזרים ובודקים את עצמם: הכול משתלב בפשטות. הביטויים נעשים מוכרים, ואלה שקשה לזכור חוזרים לעיתים קרובות יותר. ואז תופסים את עצמכם מבינים וזוכרים בקלות הולכת וגדלה.

המשימה שלנו: להפוך שפות לחיות ונגישות.
השיטה שלנו שואבת מלמידה טבעית של שפות, כדי שתוכלו להתקדם בקצב שלכם בלי להרגיש מוצפים.

לולאה פשוטה כדי להתקדם.
להקשיב
להבין
לחזור
לבדוק את עצמך
כדי להתחיל ⁦8⁩ ביטויים בסדרה קטנה

מקשיבים, מבינים, חוזרים.
ואז בודקים מה נשמר.

דוגמה ממחישה של מפגש

הצלחות קטנות לביטחון.

בכל מעבר הסדרה מצטמצמת לביטויים שעדיין דורשים עבודה. מתחילים שוב בקצב שלך.

מאחורי הפשטות הזו עומדים יותר מעשרים שנות תצפית, ניסויים ושיפורים.

לולאת סופר-זיכרון

לולאת ⁦Super⁩ ⁦Memory⁩: מה שעדיין מתנגד חוזר

כשביטוי גורם לך להסס, הוא חוזר במפגש עד שאתה משחזר אותו.

מה שמתנגד חוזר
1 התחלה מעבר ראשון ⁦8⁩ ביטויים בסדרה: ✓ ⁦1⁩ ✓ ⁦2⁩ ✓ ⁦3⁩ ✓ ⁦4⁩ ✓ ⁦5⁩ ⚡ ⁦6⁩ ⚡ ⁦7⁩ ⚡ ⁦8⁩ ⁦5⁩ כבר זורמים ⁦3⁩ לעבודה מחדש סוף הסיבוב · הסדרה מסתדרת
⁦3⁩ ביטויים
⁦5⁩ בטוחים יוצאים מהסדרה
הסדרה מתהדקת
חזרה מיד אל מה שנתקע 1
סדרה הדוקה יותר: ⁦3⁩ ביטויים
2
⁦2⁩ עברו⁦1⁩ עדיין
3
הביטוי האחרון הצליח
✓
⁦3/3⁩ בסדרה הזו
»נשארים עד שהסדרה עוברת.«
✓ תוצאה הסדרה נסגרה 8/8 סדרה סגורה
⁦8/8⁩ במפגש הזה
⁦5⁩ בטוחים בסיבוב הראשון⁦3⁩ עובדו מחדש מידמה שמתנגד חוזר
בלי חזרה מיידית

ביטוי קשה נרשם, והמפגש ממשיך.

עם ⁦Super⁩ ⁦Memory⁩

הביטוי נשאר בלולאה וחוזר עד שאתה משחזר אותו.

לאורך המפגש המאמץ שלך מתרכז בביטויים שעדיין מתנגדים.

הקצב שנבחר

איך ⁦Loecsen⁩ עוזרת לך לזכור לאורך זמן

כשמתאמצים לשלוף ביטוי מהזיכרון, מחזקים את מה שנלמד. בחזרה על התרגיל אחרי הפסקות הולכות ומתארכות, מתאמנים למצוא אותו גם כמה שבועות אחר כך.

מה הלוח הזה עושה

אתה פוגש את הביטוי שוב אחרי מרווחים שהולכים ומתארכים: ⁦J+3⁩, ⁦J+10⁩, ⁦J+26⁩, ואז ⁦J+60⁩.

⁦J+0⁩
⁦J+3⁩
⁦J+10⁩
⁦J+26⁩
⁦J+60⁩
מפגש ראשון
חזרה ⁦1⁩
⁦+3⁩ ימים
חזרה ⁦2⁩
⁦+7⁩ ימים
חזרה ⁦3⁩
⁦+16⁩ ימים
חזרה ⁦4⁩
⁦+34⁩ ימים
⁦J+0⁩
⁦J+0⁩ — מפגש ראשון
זה עתה גילית את הביטוי: הוא עוד חדש.

לוח שנבחר. אחרי הצלחה, החזרה הבאה רחוקה יותר.

יום ⁦60⁩ הוא החזרה האחרונה בדרך הזו, לא סוף השפה. הביטוי נשאר כדי לומר אותו, לשמוע אותו ולקרוא אותו.

לראות את המקורות המדעיים

שני עקרונות

לשחזר ולרווח

שני עקרונות פשוטים: נסה לשחזר את הביטוי במקום רק לקרוא אותו שוב, וחזור אליו אחרי השהיה.

הכול בבת אחת

מפגש ארוך יכול לתת ברגע תחושה חזקה של שליטה. בלי תזכורות חדשות, השליטה המיידית הזו לא מבטיחה שימור לאורך זמן.

פיזור ושליפה פעילה

ריווח החזרות תומך בממוצע בשימור לטווח ארוך יותר מאשר תרגול מרוכז. ניסיון לשחזר מידע יכול גם להיות יעיל יותר מקריאה חוזרת בלבד.

⁦15⁩ דק׳
משך ש-⁦Loecsen⁩ ממליץ עליו
מפגש ראשון, ואז ⁦4⁩ חזרות
אם אתה שם ביום הזה
מיום ⁦0⁩ עד יום ⁦60⁩
אחר כך התרגול נמשך

שליפת מידע אחרי השהיה דורשת יותר מאמץ מקריאה חוזרת בלבד. מה שנראה קל בזמן הלמידה לא תמיד מייצר את השימור הטוב ביותר לטווח ארוך.

הפגישות שלך כבר ביומן. אם אתה מאחר, ⁦Loecsen⁩ בוחן אותך מחדש. אם הביטוי לא משוחזר, הוא חוזר מוקדם יותר.

לראות את המקורות המדעיים

עקומת השכחה, פגישות ⁦Loecsen⁩

למה החזרות מרווחות

בלי הפעלה מחדש, ביטוי נעשה בהדרגה פחות נגיש. חזרות מרווחות מבקשות ממך למצוא אותו אחרי השהיות ארוכות יותר ויותר. ציור להמחשה.

תרשים להמחשה

הציור מראה רעיון: בלי תזכורת הביטוי נעשה פחות זמין; עם חזרות מרווחות אתה עובד עליו שוב.

בלי לראות אותו שוב
עם החזרות של ⁦Loecsen⁩
⁦J+0⁩ ⁦J+3⁩ ⁦J+10⁩ ⁦J+26⁩ ⁦J+60⁩
יום: 0 | עם חזרות: אתה שולף אותו | בלי לראות אותו שוב: זה עתה נפגש
יום ⁦0⁩: אתה פוגש אותו. הציור מתחיל כאן.
גרור לאורך שישים יום: יום 0 / 60

הציור מראה את רעיון השכחה, ואחר כך חזרה.

מרווחים שמתארכים

שלושה ימים, אחר כך שבעה, שישה־עשר ושלושים וארבעה ימים בין כל מפגש.

הבחירה של ⁦Loecsen⁩

מפגשים, לא רשימה

אתה לא עובר שוב על הכול בכל יום.

קצר, ובזמן

יום ⁦60⁩ אינו הסוף

⁦J+60⁩ סוגר את מסלול התזכורות הזה. אחר כך הביטוי ממשיך להופיע ולהיות בשימוש כשאתה מדבר, מקשיב או קורא.

ציור להמחשה
קרא את זה עם התרשים

האם הציור הזה מודד את הזיכרון שלי?

לא. הוא ממחיש עיקרון כללי: בלי הפעלה מחדש, מידע יכול להפוך לפחות נגיש; התזכורות יוצרות הזדמנויות חדשות לשחזר אותו.

ב ⁦Loecsen⁩ מבחן רמה שעבר ביום המתוכנן פותח את המפגש הבא: יום ⁦3⁩, יום ⁦10⁩, יום ⁦26⁩, ואחר כך יום ⁦60⁩. איחור, או ביטוי שלא שוחזר, משנה את ההמשך.

החזק את זה: אתה לא עובר על הכול כל יום. אתה חוזר אל מפגשים, ואחרי החזרה האחרונה אתה ממשיך להשתמש בשפה.
הדרך של הביטוי ב-⁦Loecsen⁩
חמישה צעדים
לגלות · להיזכר · לרווח · לבדוק · לתרגל

המסלול בחמישה מפגשים

»איפה התחנה?«

⁦J+0⁩ יום ⁦1⁩
מפגש ראשון

אתה מגלה אותו ושומע אותו. הוא עדיין חדש.

⁦J+3⁩ ⁦+3⁩ ימים
חזרה ⁦1⁩

עליך לשחזר אותו.

⁦J+10⁩ ⁦+7⁩ ימים
חזרה ⁦2⁩

אתה משחזר אותו אחרי השהיה ארוכה יותר.

⁦J+26⁩ ⁦+16⁩ ימים
חזרה ⁦3⁩

תזכורת חדשה.

⁦J+60⁩ ⁦+34⁩ ימים
חזרה ⁦4⁩

התזכורת האחרונה שתוכננה במסלול.

לראות את המקורות המדעיים

למדוד ולהתאמן

למדוד את ההתקדמות שלך או להתאמן בחופשיות

מבחן הרמה מקדם את היומן. המבחן החופשי נותן להתאמן בלי להזיז אותו.

למה החזרות הראשונות קרובות
בהתחלה המרווח הוא שלושה ימים

המרווח הראשון הוא שלושה ימים. אחרי הצלחה המרווחים מתארכים בהדרגה.

אחר כך: שבעה ימים, אחר כך שישה עשר, אחר כך שלושים וארבעה.

מבחן רמה ומבחן חופשי
מבחני רמה

הצלחה פותחת את התזכורת הבאה. אם הביטוי לא נשלף, הוא חוזר מוקדם יותר.

מבחנים חופשיים
תרגול חופשי

מבחנים חופשיים נותנים לך לתרגל בלי להזיז את המועד.

אפשר להתאמן לפני נסיעה, או רק כי בא לך.

המבחן החופשי לא מזיז את לוח הזמנים. מבחן הרמה כן: הוא פותח את המפגש הבא, או מחזיר מוקדם יותר את מה שלא נמצא.

לראות את המקורות המדעיים

איחור

אפשר לפספס את הפגישה. ⁦Loecsen⁩ לא מעניש

אם אתה חוזר מאוחר יותר, ⁦Loecsen⁩ בוחן שוב את הביטוי ומתאים את ההמשך למה שאתה עדיין זוכר.

⁦1⁩. הוא נבחן שוב

אם אתה עדיין משחזר אותו, המסלול ממשיך. אם לא, הוא חוזר מוקדם יותר.

⁦2⁩. מה שלא נשלף חוזר מוקדם יותר

ביטוי שהוחמץ נכנס ללולאה קצרה יותר. שאר הרשימה לא מתחילה איתו מאפס.

⁦3⁩. אין ערימה להשלים

הפסקה לא נעשית הר של כרטיסים. אתה חוזר, עושה את המבחן, ממשיך.

הביטוי נבחן שוב. מה שמשוחזר ממשיך ביומן. מה שלא משוחזר חוזר מוקדם יותר.

לראות את המקורות המדעיים

מחוץ למסך

בני הברית מחוץ למסך: קול, אודיו, כרטיסים

התרגול הפעיל נשאר במרכז. השאר נותן להמשיך מחוץ למפגש.

⁦1⁩. זיהוי דיבור

אתה אומר את המשפט. זיהוי הדיבור מראה אם המשפט שלך זוהה. הוא לא מעריך כל צליל בנפרד.

⁦2⁩. רצועות שמע

ההאזנה משלימה את התרגול הפעיל ומאפשרת להישאר במגע עם השפה מחוץ למפגש.

⁦3⁩. דפים לקחת

הכרטיסים מאפשרים לקחת את הביטויים איתך, על נייר או בגרסה דיגיטלית.

אמירת הביטוי ושחזורו נשארים בלב התרגול. שמיעה חוזרת עוזרת לשמור על קשר עם השפה מחוץ למפגש.

לראות את המקורות המדעיים

הרגלים

⁦4⁩ הרגלים פשוטים כדי ללמוד טוב יותר

כמה הרגלים שהופכים את התרגול סדיר יותר, פעיל יותר וקרוב יותר לחיים האמיתיים.

⁦1⁩. ⁦15⁩ דקות ביום

⁦Loecsen⁩ ממליצה על מפגשים קצרים וסדירים ולא על גוש גדול מדי פעם. הקצב הזה מאפשר לחזור בקלות לתזכורות שתוכננו.

⁦2⁩. לומר בקול

לומר באמת את הביטוי מוסיף מאמץ של הפקה: אתה לא רק מזהה אותו, אתה גם מתאמן לייצר אותו.

⁦3⁩. לדמות חיים אמיתיים

לקשור ביטוי למצב מוחשי עוזר לתת לו משמעות ומכין את השימוש בו בחיים האמיתיים.

⁦4⁩. בלי אשמה

טעויות והפסקות הן חלק מהלמידה. המטרה היא שאפשר יהיה להמשיך בקלות, בלי להפוך הפסקה לעונש.

לראות את המקורות המדעיים

מה שמועיל למד פחות · השתמש טוב יותר

למד פחות. השתמש טוב יותר.

המטרה אינה לערום כמה שיותר מילים. לבחור ביטויים שאיתם אתה יכול להבין, לדבר ולפעול.

מה שחוזר לעיתים קרובות

ביטויים שימושיים, לא מלאי מרבי

אנחנו מעדיפים ביטויים שימושיים במצבי היומיום וקלים לשימוש חוזר.

שימושי לשימוש חוזר
תבניות שאפשר לומר אין מלאי לשם המלאי
מוכן לשימוש

קטעים, לא רק מילים בודדות

בלוק נותן לך נוסחה שאפשר לומר. הוא לא מחליף את הדקדוק: הוא הופך אותו לגלוי במשפט שלם וטבעי.

מילה בודדת: »תחנה«
“תחנה” נותנת מילה. “איפה התחנה?” כבר נותנת מבנה שאפשר להשתמש בו שוב: איפה המלון? איפה היציאה?

אחר כך אפשר להעשיר את הבלוק: «איפה התחנה, בבקשה?»

הבלוק מראה את הדקדוק בהקשר; ההסברים נשארים אם אתה רוצה להבין את המבנה.

אם אתה רוצה להמשיך

ארבע שכבות, כשאתה רוצה להבין

כל ביטוי אפשר לפתוח. לא חייבים לקרוא הכול כדי להתקדם.

הביטויים האלה נבחרים, מושמים בהקשר ומלוטשים עם הזמן: התוכן הוא בחירה מערכתית, לא הצטברות אוטומטית של אוצר מילים.

איך משתמשים בזה
קשר וגוונים
מילה אחר מילה ודקדוק
הגייה וקצב
חמש בחירות עשרים שנה של שיפורים

מה הופך את שיטת סופר-זיכרון של ⁦Loecsen⁩ לשונה

חמש בחירות שביחד מגדירות איך ⁦Loecsen⁩ מארגן את הלמידה.

כאן הביטויים שעדיין מתנגדים נשארים במפגש עד שהם משוחזרים בסדרה הזו.

כאן מבחן הרמה מזיז את הלוח. המבחן החופשי נותן להתאמן בלי להזיז אותו.

כאן אתה ממשיך בלי ערימה להשלים.

כאן הביטוי יכול להראות איך הוא בנוי, באיזה מצב אומרים אותו, ואיך הוגים אותו. אפשר להתקדם בלי לפתוח הכול.

כאן אפשר גם להאזין שוב לרצועות ולעיין בכרטיס, הרחק מהמפגש.

הבחירות האלה לוטשו במשך יותר מעשרים שנות תצפית, שימוש ושיפורים.

שפות לחיים

⁦Loecsen⁩ - לוגו ועולם הלמידה

יסודות מדעיים

המחקרים האלה תומכים בכמה מהעקרונות הכלליים שסופר-זיכרון משתמש בהם, והזינו את עיצוב השיטה שלנו. הם אינם מהווים עם זאת אימות ניסויי של פרוטוקול ⁦Loecsen⁩ כמכלול.

שיטת סופר-זיכרון נבנתה גם לאורך יותר מעשרים שנה של צפייה בשימושים ובהתקדמות של מיליוני לומדים ב-⁦Loecsen⁩. הנתונים האלה, הקשיים שהמשתמשים נתקלים בהם והשיפור המתמיד של השיטה הובילו אותנו בהדרגה לאופן הפעולה הנוכחי שלה, עם מטרה קבועה: להפוך את השינון של שפה זרה לנגיש יותר, גם למי שתמיד הרגיש שקשה לו ללמוד שפות.

  1. תרגול מרווח משפר בממוצע את השימור לעומת תרגול מרוכז, במשימות של היזכרות מילולית. Cepeda, N. J., Pashler, H., Vul, E., Wixted, J. T., & Rohrer, D. (2006). Distributed practice in verbal recall tasks: A review and quantitative synthesis. Psychological Bulletin, 132(3), 354–380. https://doi.org/10.1037/0033-2909.132.3.354
  2. הרווח המועיל ביותר תלוי בכמה זמן רוצים לזכור. ⁦Loecsen⁩ בחרה את היומן ⁦J+3⁩, ⁦J+10⁩, ⁦J+26⁩, ⁦J+60⁩. Cepeda, N. J., Vul, E., Rohrer, D., Wixted, J. T., & Pashler, H. (2008). Spacing effects in learning: A temporal ridgeline of optimal retention. Psychological Science, 19(11), 1095–1102. https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2008.02209.x
  3. מבחני שליפה משפרים בממוצע את השימור לעומת קריאה חוזרת בלבד. Rowland, C. A. (2014). The effect of testing versus restudy on retention: A meta-analytic review of the testing effect. Psychological Bulletin, 140(6), 1432–1463. https://doi.org/10.1037/a0037559
  4. ביצוע טוב במהלך מפגש אינו מבטיח לבדו למידה מתמשכת: יש להבחין בין ביצוע מיידי לבין למידה לטווח ארוך. Soderstrom, N. C., & Bjork, R. A. (2015). Learning versus performance: An integrative review. Perspectives on Psychological Science, 10(2), 176–199. https://doi.org/10.1177/1745691615569000
  5. השוואה בין רווחים שמתארכים לרווחים שווים נותנת תוצאות מגוונות. ⁦Loecsen⁩ בחרה רווחים שמתארכים. Nakata, T. (2015). Effects of expanding and equal spacing on second language vocabulary learning: Does gradually increasing spacing increase vocabulary learning? Studies in Second Language Acquisition, 37(4), 677–711. https://doi.org/10.1017/S0272263114000825
  6. הבלוקים האלה — שנקראים גם ⁦chunks⁩ או רצפים מנוסחים — נותנים ללומד קבוצות מילים שכבר אפשר להשתמש בהן בהקשר. הקטע לא מחליף לימוד דקדוק. Boers, F., & Lindstromberg, S. (2012). Experimental and intervention studies on formulaic sequences in a second language. Annual Review of Applied Linguistics, 32, 83–110. https://doi.org/10.1017/S0267190512000050
  7. בתנאי ניסוי מסוימים, אמירת פריט בקול רם עשויה לשפר את זכירתו לעומת קריאה שקטה. MacLeod, C. M., Gopie, N., Hourihan, K. L., Neary, K. R., & Ozubko, J. D. (2010). The production effect: Delineation of a phenomenon. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and Cognition, 36(3), 671–685. https://doi.org/10.1037/a0018785
  8. אבינגהאוס תיאר את השכחה, והניסויים שלו כבר הראו יתרון בפיזור החזרות במקום לדחוס אותן. Ebbinghaus, H. (1885/1913). Memory: A contribution to experimental psychology. Teachers College, Columbia University. https://doi.org/10.1037/10011-000
טיפ : השתמש בחצי המקלדת ◄ / ► כדי לנווט בין השלבים